השיעור לפ’ מטות מסעי
לע”נ הרה”ח ר’ משה ב”ר עקיבא יוסף הכהן ע”ה פרידמן, שליח כ”ק אדמו”ר לבאהיא בלאנקא, ארגנטינא. נלב”ע כ”ב תמוז ה’תשע”ו. נתרם ע”י הרב יקותיאל דובער וזוגתו מרת מרגלית רעכיל קלמנסון
א. המנגינה חוזרת…
הפרשה מספרת על שבט גד ושבט ראובן שלא רצו להיכנס לארץ ישראל. משה מתרעם ומזכיר להם שבדיוק כך עשו אבותיהם לפני ארבעים שנה. שני השבטים מבטיחים להשתתף בקרב על הארץ ומשה מתרצה ונותן להם נחלה בעבר הירדן. (מקור 1).
כשאנו קוראים על הסכמת משה לתת להם את הנחלה, מתווסף שם נוסף לרשימה – חצי שבט המנשה. הרבי מדייק: א. מעיון מדוקדק בפסוקים נראה שחצי שבט המנשה לא הוזכר בנזיפת משה, וגם לא בהערה לגנאי בספר משלי (מקור 2). ב. לשבט מנשה לא היה מקנה רב, ורצונם להשאר בעבר הירדן, מוכרח להיות קשור למשהו אחר. (מקור 2)
ב. שבט מנשה רצה את המשיח
כאשר הקב״ה הבטיח את ארץ-ישראל לאברהם אבינו, הוא נקב בעשר ארצות שבניו יקבלו. (מקור 3) כאשר הגיעה השעה לקיים את ההבטחה, הוזכרו רק שבעה מהעמים האלה. שלוש הארצות האחרות – קיני, קניזי וקדמוני – לא ניתנו לבני ישראל. (מקור 4) הן יינתנו רק בביאת המשיח.
שבט מנשה, מסביר הרבי, רצה לעשות צעד ממשי בעולם שיסמל את ביאת המשיח, ולכן ביקש לנחול גם בארץ ישראל וגם בעבר הירדן. (בשונה מהשבטים גד וראובן, שרצו לנחול בעבר הירדן, לרווחת המקנה שלהם).
ג. נציגות משבט לוי
בני ישראל מצווים לתת ללויים ארבעים ושתיים ערים ברחבי ארץ ישראל, בנוסף לשש ערי מקלט שבהן יגורו הלווים. מכיון שבעבר הירדן קבע משה שלוש ערי מקלט, מובן שהלווים היו צריכים לגור שם. (מקור 5).
מה ללויים ולעבר הירדן? מסביר הרבי, כפי שהסברנו על שבט מנשה, גם חלק משבט לוי נשלח לאותה מטרה. לגור בעבר הירדן, מתוך מטרה לסמל ולקרב את ביאת המשיח. (מקור 6).
ד. להשתוקק לגאולה
משבט מנשה ניתן ללמוד כיצד צריכה להיראות התשוקה לגאולה. כמו מנשה, שלא נזקק למגורים בעבר הירדן בשביל צורך אישי, אלא עשה זאת בשביל הגאולה לעתיד לבא, גם כל יהודי צריך להשתוקק למשיח, לא בגלל סבל גשמי, או אפילו מחסור רוחני, אלא בגלל עצם הגאולה האמיתית והשלימה, שתביא שלימות ביקום כולו.
