א. שלשלת הסמיכה
השבוע אנו קוראים לראשונה על מושג ה”סמיכה”, כאשר משה הסמיך את שבעים הזקנים (מקור 1). לפני פטירתו גם הסמיך את יהושע (מקור 2). סמיכה זו נמשכה לאורך הדורות (מקור 3). בתקופת הרומאים סיכנו החכמים את חייהם כדי להסמיך חכמים, והרומאים עשו הכול כדי לעצור אותם; זה מראה כמה זה היה חשוב (מקור 4).
ב. מדוע זה הפסיק?
בשלב מסוים פסקה הסמיכה. למרות זאת, היא המשיכה לתפוס מקום בחיים היהודיים. במאה הארבע-עשרה ניסו רבנים להחזירה על סמך פסק הרמב”ם (מקור 5).
אבל אם הסמיכה חשובה כל כך, מדוע היא פסקה? לא יכלו למצא דרכים לעקוף את גזירות המלכות?
ג. למנוע מחלוקת
התשובה היא שהחכמים עצמם נמנעו מכך מסיבה אחרת, חשובה אף היא: אחדות ישראל. עם התפזרות הגולים היה קשה לעקוב מי הם החכמים הסמוכים. אם מישהו היה מופיע פתאום וטוען שהוא מוסמך, זה היה מעורר שאלות של אמינות ויוצר מחלוקת. לכן, אט אט, פסקה הסמיכה.
זה מה שקרה למעשה גם כאשר נעשה ניסיון להחזיר אותה; המאמצים פסקו כשהתברר שהנושא יוצר מחלוקת.
ד. דיוק היסטורי (חלק אופציונלי)
אבל מתי באמת פסקה הסמיכה? נראה שהיא הייתה קיימת עד תקופה הרבה יותר מאוחרת ממה שחושבים.