משיחת שבת פרשת וישב, נר הראשון ושבת חנוכה, מבה”ח טבת, ה’תשכ”ג
א. למה לטמא?
לפני כאלפיים שנה כבש אנטיוכוס את ארץ ישראל וגזר גזירות חמורות כנגד תורת ישראל. בני חשמונאי פתחו במרד והשיבו את השלטון היהודי בארץ (מקור 1). לאחר כיבוש ירושלים והמקדש, נמצא בנס פך שמן קטן, שבנס הספיק לשמונה ימים (מקור 2).
שואל הרבי: מדוע היוונים הקפידו לטמא את השמן ולא השמידו אותו לגמרי? הרי המתייוונים כנראה סיפרו להם, שבדיעבד יהיה אפשרי להדליק גם בשמן טמא!
ב. תורה מעניינת או תורת ה׳
היוונים לא התנגדו לעצם חכמת התורה ככל שיטה פילוסופית אחרת, אלא ללימוד התורה מתוך אמונה שזוהי תורת ה׳, שמעל ההיגיון האנושי. מכיוון שכל מושג הטומאה והטהרה הוא מעל ההיגיון והשכל, כפי שמבהיר הרמב”ם (מקור 3), לכן חוקים אלו מסמלים את העובדה שתורת ה׳ היא מעל השכל. ומשום כך, היוונים בחרו לטמא את השמן ולא לשפוך אותו, כי הבעיה שלהם היתה עם החלק הרוחני שבתורה, ולא עם ההדלקה עצמה.
יתירה מכך, הם דווקא רצו שהיהודים ידליקו את המנורה, אך בשמן טמא. הם רצו שהיהודים ימשיכו ללמוד תורה (=להדליק המנורה), אך כפי שיטת היוונים שזוהי תורה פילוסופית שנכתבה בידי אדם (=שמן טמא), וצריך להתייחס אליה ככזו. וזו הסכנה הגדולה ביותר על היהדות.
זה מזכיר את גזירת פרעה, שהורה להרוג את הבנים ול”החיות” את הבנות, ולגדל אותם לתוך אווירת טומאת מצרים.
ג. דווקא בשמן טהור
לכאורה, הרי על פי הלכה יכלו להדליק את המנורה גם בשמן טמא, מדוע אם כן התעקשו המכבים לחפש שמן טהור? ומדוע עשה ה׳ נס לחינם?
הביאור: המכבים הבינו את כוונת היוונים ואת הסמליות בטומאה של השמן. ולכן הם חיפשו דווקא שמן טהור, בשביל להדר במצווה, ובכדי להצהיר, שאנו מאמינים בתורת ה׳ כפי שהיא למעלה מן השכל, ולכן מאמינים ומהדרים במצוות הטומאה והטהרה. ולכן גם הפגין ה’ את חיבתו לישראל, שיוכלו לקיים את המצווה בהידור, בשמן טהור.
דבר זה רלוונטי גם לנו: כאשר חודרים לנו לתודעה רעיונות ומסרים ‘יווניים’ הפוכים מדרכי היהדות, תמיד קיים פך שמן, ניצוץ אלוקי טהור, שבעזרתו ניתן להאיר את כל האישיות שלנו, ואת כל הסובבים אותנו.