ממאמר ד”ה באתי לגני ה’תשי”א
א. השביעי
מגילת ‘שיר השירים’ מתארת כיצד החתן בא לבקר בגן ששתלה כלתו, ״באתי לגני אחותי כלה״ (מקור 1). המשמעות האלגורית היא, שה’ מבטיח לבוא למשכן שבנו בני ישראל ולהשרות את שכינתו בו.
מהמילה ״לגני״ לומד המדרש שה׳ חוזר לגן ׳שלו׳ – שהוא כבר נכח בו בעבר, היינו, שכבר בבריאת העולם, השכינה שרתה בתחתונים. אלא ששבעה חטאים מרכזיים, סילקו אותה מכאן עד לרקיע השביעי (מקור 2). החטא הראשון – עץ הדעת (מקור 3), השני – רצח הבל (מקור 4), השלישי – המצאת האלילות בדור אנוש (מקור 5). הרביעי – חטאי דור המבול (מקור 6), החמישי – חטאי דור הפלגה (מקור 7), השישי – חטאי סדום (מקור 8) והשביעי – חטא לקיחת שרה על־ידי פרעה (מקור 9).
תהליך הפוך, של תיקון והחזרת השכינה לעולם בהדרגה, החל על־ידי אברהם אבינו, ובהמשך על־ידי שישה צדיקים נוספים שהשביעי שבהם משה רבינו, ואז השכינה חזרה לכאן (מקור 10). הרבי מסביר, שהחולייה המשמעותית ביותר הוא משה רבינו, משום שהוא הוריד את השכינה לארץ. משה זכה לכך, משום שהוא השביעי בסדרה, ו”כל השביעין חביבין” (מקור 11).
ב. הפצת היהדות במסירות נפש
הרבי מוסיף ומסביר, שהמעלה של השביעי היא מעצם היותו שביעי, ובו ניכרת המעלה של הראשון – אברהם אבינו – שעבודתו היתה להפיץ יהדות במסירות נפש.
(הרבי מדייק שאברהם לא היה כמו רבי עקיבא שחיפש מסירות נפש, אלא עיקר עבודתו היתה הפצת יהדות, אלא שבמקרה הצורך, הוא היה מוכן למסור את נפשו בשביל זה. המדרש אכן מספר, שהוא נכנס לוויכוח אמוני עם נמרוד, עד שבעקבות זאת הושלך לכבשן האש! (מקור 12). לעומתו, רבי עקיבא קודם הוצאתו להורג הביע שביעות רצון מכך ששאיפת חייו עומדת להתממש (מקור 13). דורנו, מבהיר הרבי, צריך ללכת בדרכו של אברהם אבינו.)
התורה אומרת ״ויקרא שם בשם ה׳״ (מקור 14) אברהם אבינו ידע שהמטרה היא לא רק לקרא, אלא להקריא את שם ה׳ בפי כל עובר ושב. (מקור 15). זה הקנה לאברהם מעמד גבוה כל־כך שאפילו משה לא יכול היה להשתוות לו (מקור 16).
הגם שגדלה מעלת השביעי, אל לנו להיבהל ולחשוב שזה נעלה מדי בשבילנו, משום שגם אנשים פשוטים יכולים להגיע לדרגות רוחניות גבוהות, כמו דבורה הנביאה שהכינה נרות למקדש וזכתה להיות נביאה ומנהיגה (מקור 17). מצד אחד, עלינו להכיר בחשיבות ההיסטורית שניתנה לנו כדור השביעי, ועם זה לזכור שהסגוליות שלנו לא באה מאיתנו.
וזוהי התביעה מדורנו, הדור השביעי, לסיים את המשכת השכינה בעולם הזה הגשמי.
ג. שטות של קדושה
המשכן, שהוא המוקד של השכינה בעולם, נבנה מעץ השיטה, וזה מרמז שהעבודה המצופה מאיתנו היא להפוך את ה׳שטות של הקליפה׳ ל׳שטות של קדושה׳. דוגמה להתנהגות כזו המחיש רב שמואל בר רב יצחק שנהג לשמח חתן וכלה באמצעות להטוטנות, שנחשבה הנהגה של ׳שטות׳, משום שהדבר לכאורה לא הלם אדם במעמדו, אך לבסוף כולם נוכחו לראות שזוהי ׳שטות של קדושה׳ (מקור 18).ה
מה שתבעו נשיאי חב״ד מחסידיהם, הם עשו בעצמם. ואכן ישנו סיפור מהאדמו״ר הזקן שבעיצומו של יום כיפור קצץ עיצים ובישל מרק בשביל להציל חיים של יולדת. (מקור 19). מה שממחיש עבודה שלמעלה מטעם ודעת בקדושה.
ד. המטרה – גילוי אלוקות בעולם
זוהי התביעה מכל אחד בדורנו, להפיץ יהדות. כמו אברהם אבינו שהיה בתקופה שלא ידעו כלל מאלוקות, והתמסר להפצת האמונה.
אדם צריך לדעת שההצלחה ב״ויקרא״- לימוד התורה לעצמו, תלויה במידת ההשקעה ב״ויקריא״ – לימוד התורה עם הזולת.
לכל אחד ניתנו הכוחות לפעול בעניין. כאשר המשימה המשותפת לדור שלנו תצליח, השראת השכינה תהיה עוצמתית עוד יותר מאשר בבריאת העולם.
