(משיחת שמחת בית השואבה ה’תשכ”ד)
א. רקע היסטורי
בסיומן של שבעים שנות גלות בבל, עולים בני ישראל בראשות עזרא לירושלים והם חוגגים את חג הסוכות בשמחה גדולה מאד – ׳כי לא עשו זאת מאז ימי יהושוע בן נון׳. (מקור 1).
נשאלת השאלה: איך אפשר לומר שעד אז לא חגגו את חג הסוכות?! מבארים המפרשים שהכוונה היא, שכל אותן שנים לא עשו אותה בהידור, ועל כן רבתה השמחה (מקור 2).
שואל הרבי: מהו הטעם לכך שבימי דוד ושלמה לא חגגו את חג הסוכות מתוך שמחה גדולה, ואילו דווקא בעליית עזרא, כשעדיין לא היתה גאולה שלימה, חגגו את חג הסוכות מתוך שמחה גדולה?
ב. משמעותם של החגים הגדולים
בכללות ישנם שני חגים מרכזיים: חג הסוכות שסיומו בשמיני עצרת, וחג הפסח שסיומו בחג השבועות.
חג הפסח מסמל את עבודת הצדיקים. כי בפסח היה הגיור של בני ישראל, שלכן למדים משם דיני גירות (מקור 3), וגר שנתגייר נחשב כתינוק שזה עתה נולד (מקור 4), ולכן הוא במעמד ומצב של צדיק (מקור 5). ואילו חג הסוכות מסמל את עבודת בעלי התשובה. כי מבחינה היסטרית הוא בא לאחר חטא העגל והתשובה עליו, ובכל שנה הוא בא לאחר עבודת התשובה בעשרת ימי תשובה.
זהו הטעם שדווקא בחג הסוכות מצינו שבני ישראל נחלקים לארבעה סוגים, כפי שהמדרש מסביר את משמעות מצוות נטילת ד׳ מינים (מקור 6). כי בחג הפסח נמצאים בני ישראל במצב של קטן שנולד, וכיון שכל אחד אוחז בהתחלת העבודה כולם שווים. אך בחג הסוכות, לאחר שעברו את חטא העגל ועשו תשובה, הרי בבעלי תשובה ישנם חילוקי דרגות, ובהתאם לכך יש סוגים שונים בבני ישראל.
הרבי מדגיש שארבעת סוגי האנשים עשו תשובה אמיתית וקיבלו מחילה מהקב”ה, אלא שהם עדיין ברמות שונות לפי גודל העוון והתשובה. הרבי מצטט את הזוהר והמדרש, ולומד משם שכל הסוגים מתקבלים בברכה אצל הקב”ה (מקור 7).
ג. חג של שמחה
מובא בילקוט, שבפסח לא כתובה בתנ״ך אפילו שמחה אחת, בחג השבועות כתובה שמחה אחת, ואילו בחג הסוכות – כתובות שלש שמחות. (הפירוש הפשוט לכך שחג הסוכות שמח יותר הוא תוצאה מהמצב הכלכלי של העם. כי אז, הקציר כבר התייבש כראוי והוכנס למחסן, ולכן עם ישראל שמח ביותר). (מקור 8).
על פי מה שלמדנו קודם, מובן בעומק יותר מדוע חג הסוכות הוא יותר שמח. כי מצד עבודת התשובה – השמחה גדולה ביותר. ׳שלום שלום לרחוק ולקרוב׳ – הקב”ה מברך את כולם בשלום, אך קודם הוא מברך את זה שהיה רחוק והתקרב. כי כשהרחוק מתקרב, הוא גורם לשמחה מיוחדת.
זהו גם הביאור על גודל השמחה של חג הסוכות אצל העולים משבי הגולה. בכניסה לארץ בימי יהושע בן נון היו בני ישראל במדרגה של צדיקים, וכך הם חגגו את חג הסוכות. עליית עזרא, היתה לאחר חורבן בית ראשון שחרב מפני עברות חמורות ביותר, ולאחר מכן חזרו בתשובה והמשיכו מחדש את השכינה, ולכן היתה שמחה גדולה מאוד שלא בערך.
