(משיחת י”ט כסלו ה’תשמ”ב)
א. מתי היה להם זמן?
בפרשתנו אנו קוראים על ציווי מיוחד: שבני ישראל יכתבו לעצמם את השירה הזאת (מקור 1). הכוונה היא שיכתבו את כל התורה שבתוכה מופיעה גם השירה הזאת – שירת האזינו (מקור 2).
שואל הרבי: לכאורה, בעקבות הציווי הזה היו צריכים רבבות בני ישראל לכתוב ספר תורה, ולא מצינו שום רמז לכך. יתירה מזו, בין אמירת הציווי בסמיכות למות משה בז׳ אדר (מקור 3) עד לכניסה לארץ בי׳ ניסן (מקור 4), הזמן היה קצר מאד, שלא מאפשר כתיבת ספר תורה שהיא מלאכה אדירה.
ב. עבודה בהמשכים
בימים שלפני מתן תורה כתב משה את כל התורה מבראשית ועד הפרק שבו עמדו (מקור 5). לפני ירידת משה מהר סיני אומר לו הקב”ה ״כְּתׇב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה״ (מקור 6), והגמרא לומדת מכך שאת התורה שבכתב אסור ללמוד בעל פה, ואת התורה שבעל פה אסור לכתוב (מקור 7).
אומר הרבי, שעל פי הלכה זו, מובן שכל מה שלימד משה לבני ישראל במדבר נכתב על ידם בזמן אמת, משום שהיה איסור ללמוד את פסוקי התורה בעל פה. ואכן הרמב”ם כותב מפורשות, שלאחר השיעור ממשה רבינו, בני ישראל כתבו זאת לעצמם במגילות (מקור 8).
זאת אומרת, שכאשר בני ישראל צוו סמוך לז׳ אדר לכתוב את התורה, הרוב כבר היה כתוב, ולא נותר להם אלא להשלים את המלאכה.
ג. שלושה עשר ספרי תורה
משה רבינו כתב שלשה עשר ספרי תורה והעניק אותם לשנים עשר השבטים, ואחד למשמרת בארון הברית (מקור 9).
נשאלת השאלה: כיצד משה רבינו היה יכול לכתוב שלושה עשר ספרי תורה ביום אחד? יש מבארים שעשה זאת בהשבעת הקולמוס. אך הרבי שולל זאת, באמרו שקיום המצוות צריך להיות על ידי פעולה טבעית דווקא. כפי הסיפור הידוע על אדמו”ר הזקן, שלא אמר את ברכת קידוש הלבנה כשהסירה נעצרה בדרך נס, אלא רק כשהפקיד נתרצה להעמיד את הסירה באופן טבעי.
על פי האמור קודם הדבר מובן: משה רבינו כתב את הספרים בארבעים שנות הנדידה במדבר, וביום האחרון הוא רק סיים את המלאכה.
אגב, הרבי לומד מכך את האהבת ישראל העצומה של משה רבינו, שכתב בעצמו את 13 ספרי התורה, ולא נתן את העבודה לאחרים. (מקור 10).
ד. מדוע אנו לא כותבים ספרי תורה?
על פי כל זה, מדוע לא מצינו שכל אחד מישראל יקיים את מצוות כתיבת ספר תורה? הרבי מבאר, שהקהילה כותבת ספר תורה בשם כולם, ובית הדין מתנה שהכתיבה היא עבור על אחד.
דוגמת זאת מצינו גם במצוות ד׳ המינים, שכתוב בתורה שאדם צריך לקיים את המצווה בסט משלו ״לכם״. בשנים שד׳ המינים לא היות מצויים, הקהילה היתה קונה סט אחד עבור כולם. איך קיימו את ה״לכם״? הקהילה היתה מקנה לו את הסט בשעה שהוא מקיים את המצווה, ודקה לאחר מכן, הקנתה אותו ליהודי הבא בתור.
לסיום, מעודד הרבי את כל אחד ואחד מישראל לרכוש אות באחד מספרי התורה הכלליים, כי כאשר יהודי רוכש אות אחת בספר התורה, יש לו שייכות לספר התורה כולו וזה נחשב לו כאילו הוא כתב ספר תורה.
