א. האתון המדברת
בלעם הולך למואב לקלל את עם ישראל, אתונו פותחת את פיה ונוזפת בו (מקור 1). שואל הרבי, הרי אין הקב”ה עושה נס לשווא, ואם כן, מדוע נעשה הנס שהאתון תדבר? הרי בשביל לעצור את בלעם הספיק רק שיראה את המלאך!
נס דומה אנו מוצאים בסיפור קורח. משה הלך אל אוהלי קורח דתן ואבירם והכריז, שאם הם ימותו מוות טבעי, זה סימן שהוא בדה את הדברים מליבו, אבל אם האדמה תִּפְעַר את פיה ותבלע אותם, זה סימן שמשה נביא אמת. ואכן, האדמה פתחה את פיה והם נבלעו באדמה (מקור 2).
שואל הרבי, בסיפור על קורח מוסבר בתורה מדוע היה צורך בנס, ואילו כאן לא מתייחס רש”י כלל לצורך בפלא דומה.
הרלב”ג מנסה לתרץ שאולי בכלל היה מדובר בחלום שחלם בלעם כאילו אתונו מדברת אליו (מקור 3). אך מרש”י משמע שזה התרחש בגשמיות כפשוטו.
ב. להציל את בלעם מעצמו
מבאר הרבי, שהמלאך שנשלח להסית את בלעם מן הדרך היה מלאך של רחמים שרצה למנוע ממנו לחטוא, ולכן פתח את פי האתון כדי להרשים את בלעם ולהשיב את ליבו (מקור 4).
אך נשאלת עדיין השאלה: הרי הקב”ה ידע שפתיחת פי האתון לא תועיל שבלעם ישוב מדרכו, ולבסוף יוצרך המלאך להתגלות אליו. מדוע אם כן לא התגלה המלאך מיד – יכלו לדלג על שלב פתיחת פי האתון?
רש”י בפרשת בהר מתאר את השתלשלות העונשים משמים, כאשר אדם אינו שומר את מצוות שביעית. ראשית הוא מפסיד כסף שגורם לו למכור את מטלטליו, לאחר מכן את אחוזתו, לאחר מכן את ביתו, וכן הלאה (מקור 5). זאת אומרת שה’ שולח לאדם רמזים לחזור בתשובה מן הקל אל הכבד. גם אצל בלעם נעשו פעולות למנעו מלחטוא – מן הקל אל הכבד. קודם האתון פתחה את פיה, ולאחר מכן התגלה המלאך.
סיפור – הצירים שנשברו
ג. המסר
מוסר השכל: למרות שמדובר על בלעם הרשע, ריחם עליו הקב”ה ועשה כמה וכמה פעולות כדי שלא יחטא. על אחת כמה וכמה שאנו צריכים להתעסק בטובתו של איש ישראל, גם אם זה דורש מאיתנו ריבוי פעולות וזמן.
סיפור – כל אחד נחשב (מופיע גם בחוברת לתלמיד ויש גם לינק לווידאו).
הוראה נוספת: עד כמה צריך להיזהר מלצער בעלי חיים. הדבר הראשון שמלאך ה’ נזף בבלעם היה: “על מה הכית את אתונך?”
סיפור – העגל והעכברים (מופיע גם בחוברת לתלמיד).
