ג’ תמוז: סודו של העם היהודי

עלה בתאריך: June 12, 2023

במשך אלפי שנים עבר העם היהודי אתגרים אמוניים, גזירות ורדיפות, וגם זמנים של רווחה ושגשגוג. איך הוא הצליח לשרוד את כולם ולהישאר נאמן לאמונתו? עיון מרתק במאמר מכונן והיסטורי של הרבי

א. תפקידו של מנהיג הדור

וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר (מקור 1). הרבי הריי”צ שואל:  א. על דרך הרגיל כתוב, צו או דבר לבני ישראל, ומדוע כאן מדגיש הכתוב ״אתה תצוה״. ב. מדוע כתוב “כתית למאור”, במקום לכתוב ״שמן להאיר״. 

מסביר הרבי, שהמלים ״ואתה תצוה״ מגדירות את תפקידו של משה, לקשר ולחבר ״לצוות״ את בני ישראל עם אור אין סוף. איך הוא עושה זאת?  בשלשה דרכים כדלהלן.

ב. רועה האמונה

משה רבינו הוא “רועה האמונה” שתחלחל בפנימיות. מהי אמונה מקיפה? גנב שמתפלל לה׳ שהגנבה תצליח. אם הוא מאמין באלוקים, מדוע הוא גונב? זהו הביטוי של אמונה מקיפה, האדם מאמין אך זה לא באמת חודר בפנימיותו. במובן מסוים, עיוות זה קיים כמעט אצל כל אחד. (מקורות 2-3). כשמשה מלמדת את היהודים שהאמונה תהיה פנימית הוא מחבר אותם לה׳.

סיפור: היא אומרת, אני יודע!

ג. מעורר למסירות נפש

בזמן גזירת המן, מרדכי היהודי -מ׳משה שבדורו׳ עורר את היהודים להתלכד במסירות נפש, להישאר נאמנים לה׳ ולא להמיר דתם אפי׳ במחיר חייהם.

נאמר במגילה ״וקבל היהודים את אשר החלו לעשות״. והכוונה היא, שבמתן תורה היתה זו רק ההתחלה, ורק בזמן גזירות המן הייתה הקבלה הסופית של התורה. (מקור 4).

נשאלת השאלה: בזמן מתן תורה בני ישראל היו במצב הרוחני הטוב והנעלה ביותר, ועל הזמן הזה אומרים שזו רק ה”התחלה”. ואילו בזמן גזירת המן, כאשר בני ישראל היו בשפל המדרגה בגשמיות וברוחניות, אז הייתה ה”קבלה”?! 

התשובה היא: אכן, על פי כל מדד, המצב בזמן גזירת המן היה נחות יותר. אבל היתה אז מסירות נפש, ולכן דווקא אז היתה ׳קבלה׳ הסופית של התורה.

זוהי התשובה לשאלה מדוע התורה כתבה “כתית למאור”, כי דווקא על ידי מסירות הנפש במצבים קשים – “כתית” – מגיעים למאור – למדרגה הפנימית יותר של הנשמה.

כשמרדכי מעורר את היהודים למסור את נפשם, מה שמגלה את עצם הנשמה שלהם, הוא מקשר את אותם לקב”ה. 

סיפור – עד טיפת הדם האחרונה.

ד. כתית מסוג אחר

גם במצב של רווחה גשמית ורוחנית  אדם יכול להיות “כתית” – שבור לגמרי, בגלל שהקב”ה אינו שורה בעולם בגלוי. 

לדוגמא: משה רבינו שהיה לו מ״ט שערים, עדיין היה ׳חולה – (בגימטריא מ״ט) בשביל לדעת את שער הנו״ן. גם אדמו”ר הזקן היה אומר “איני רוצה מאומה, איני רוצה בגן העדן שלך, איני רוצה בעולם הבא שלך כו’, איני רוצה – אלא בך לבדך”. 

כשנשיא הדור מעורר יהודי להיות שבור מכך שאין גילוי אלוקות בעולם, הוא מגלה בו את עצם הנמשה, והוא מקשר אותו לקב״ה.

(אולי אפשר לומר, שלהיות שבור מכך שאין גילוי אלוקות במקום מסוים, מתבטא במפעל השליחות, שכששומעים על קהילה שאין בה יהדות, שבורים מכך שאין שם גילוי אור, ונוסעים לשם לשליחות להפריח השממה).

סיפור – דאגה לקהילה נידחת.

חוברות וחומרים לפרסום

עברית

עזרי הוראה

עוד על ג׳ תמוז חגים

שמחת תורה: שופר של אהבה

נביאי ישראל התנבאו על השופרות שיתקעו כהכנה לביאת המשיח. הרבי הסביר שקולות השופר התבטאו במלחמות העולם הקשות מחד, ובניצחון ששת הימים מאידך. מסע מרתק, למשמעות העמוקה של תקיעת השופר ולתפקידה בהכנת האנושות לגאולה הקרובה.

קרא עוד »

החשבון שלי

ברוכים הבאים אורח (כניסה)

התחבר עם משרד השלוחים

חיפוש

Tags