א. חלקן של הנשים בחג החנוכה
נשים פטורות ממצוות עשה התלויות בזמן (מקור 1), וזאת משום שהן רוחניות יותר.
שואל הרבי, באם כן, מדוע נשים חייבות במצוות נר חנוכה (מקור 2)? ומסביר, שמפני שהגזירה הייתה גם על נשים, והניצחון אף הוא הגיע על ידי אישה, לכן, גם הנשים מחויבות בה.
המדרש מפרט את המעורבות העמוקה של הנשים בגזירות היוונים ובניצחון המכבים (מקור 3).
ב. האם מותר לצאת למלחמת התאבדות?
מי התיר למכבים למסור את נפשם? הרמב”ם מפרט שעל היהודי למסור את נפשו רק בשלשת העבירות החמורות, ובכל השאר – יהרג ואל יעבור (מקור 4). על פי הכללים הללו, לכאורה היהודים בזמן נס חג החנוכה לא היו אמורים למסור את נפשם?
אמנם, כאשר זוהי שעת ׳שמד׳, יש למסור את הנפש אפילו על מצווה קלה (מקור 5), אך זהו רק כשהקלגסים מגיעים לאדם ומכריחים אותו לעבור על איסור, ואין הכוונה שעליו לצאת מעצמו למלחמת התאבדות מול המעצמה החזקה בעולם.
ג. קדושת האומה
מסביר הרבי, שכאשר הגזירות היו נגד עניינים של טהרת המשפחה והאומה, אזי אין מקום לשיקולים לוגיים, כפי שפוסק הכסף משנה (מקור 6). הנשים היו אלו שעוררו את הרגש הזה בעם, ולכן הן זכו להיות אלו שמביאות את הניצחון.
מכיון שמסירות הנפש של עם ישראל הייתה למעלה מן השכל, כך גם הנס – השכר – היה למעלה מן הטבע, ניצחון של מעטים מול רבים, ונס פך השמן.
מדוע היו צריכים את נס פך השמן. הרי על פי הלכה מותר להדליק בשמן טמא בסיטואציה שכזו! (מקור 7). מסביר הרבי, שמכיון שבני ישראל מסרו את נפשם לפנים משורת הדין, לכן עשה להם ה׳ נס, שיוכלו להדליק בשמן טהור לפנים משורת הדין.
