משיחת י”ט סיון, ה׳תשמ״ז
א. הרצח הראשון בהיסטוריה
קין והבל מביאים קרבנות: קין מביא מן הפסולת והשאריות, ואילו הבל מביא מן המובחר. ה’ מקבל באש מן השמיים רק את מנחת הבל, מה שמוביל לכעס ותסכול אצל קין. למרות אזהרת ה’ שהחטא אורב לו, מתפתחת בין האחים מריבה (על חלוקת העולם או על אישה), שבסופה קין מנצל את רחמיו של הבל, קם עליו והורג אותו.
ב. איזה קרבן הביא קין?
רש”י מביא פירוש נוסף, שהמנחה הייתה “זרע פשתן”. מדוע פשתן? פשתן בעולם הקדום היה חומר גלם יוקרתי, משובח וחשוב מאוד. מכאן לומדים שקין דווקא כן רצה להביא סוג מנחה מכובד, אך היצר הרע (ש”לפתח חטאת רובץ”) התערב ברגע האחרון, ושכנע אותו לחסוך ולהביא את הפסולת והגרוע ביותר מתוך אותה קטגוריה של פשתן משובח.
ג. לתת מן היפה
מכאן לומדים אנו את החשיבות הקריטית של “הידור”. חוסר הידור פוגם במצווה כולה (כפי שקרה לקין). לא מספיק רק לעשות את המעשה ולצאת ידי חובה, אלא צריך לתת את הטוב ביותר.
אנו לומדים כאן עוד הוראה חשובה. בחיים – או שעולים או שיורדים. אדם נמשל למי שמטפס על שיפוע של הר – אי אפשר לעמוד במקום; או שממשיכים לטפס למעלה, או שנופלים למטה. זהו שורש הנפילה של קין: לאחר שראה שקורבנו של הבל התקבל, הייתה לו אפשרות ללמוד ממנו להביא קורבן משובח בעצמו, וכך לטפס מעלה. משום שסירב ללמוד מהבל ובחר לא לעלות, הוא הידרדר מטה יותר ויותר, עד שהגיע לידי רצח.
הרמב”ם פוסק שמכך לומדים, שכל דבר שעושים לשם ה’ צריך להיות “מן היפה והמשובח ביותר”. עיקרון זה חל גם על הזמן שלנו: יש להקדיש את השעות ה”יפות” והרעננות ביותר של תחילת היום (“ראשית עריסותיכם”) ללימוד תורה ולתפילה.
