ג’ תמוז: חיי נצח – האם זה אפשרי?

עלה בתאריך: June 23, 2024

ביהדות נאמר: ״יעקב אבינו לא מת״, ו״דוד המלך חי וקיים״. מהי המשמעות של זה? פתגם תלמודי, שהפך להיות כל כך מוחשי ורלוונטי, ב30 השנים האחרונות בתנועת חב״ד.

משיחת יו”ד שבט, ה’תשכ”ג

א. יעקב אבינו לא מת

רבי יוחנן אומר יעקב אבינו לא מת, משום ש״מה זרעו בחיים אף הוא בחיים״ (מקור 1). בשיחה זו הרבי מבאר את המשמעות של המלים הללו.

ב. ממציאות זמנית לחיי נצח

חפצים גשמיים וחומריים אינם נצחיים, והקיום שלהם הוא זמני. וכאשר יהודי לוקח חפץ גשמי ומקשר אותו עם הקב״ה שהוא נצחי, הוא פועל שגם החפץ נהיה נצחי.  לדוגמא: כשיהודי לוקח רכוש גשמי ונותן אותו לצדקה, הוא העלה אותו ממשהו זמני, למצווה נצחית. 

סיפור – השקעה לנצח (למורה בלבד): הכסף – הגשמיות – בא והולך, אך מעשה טוב, צדקה – תמיכה בפרנסת מיליוני יהודים, היא מעשה רוחני טוב שקיים לנצח. 

סיפור – ה’מענטש’ ממאלדן מילס (למורה בלבד): גם כאן גיבור הסיפור הבין שיש השקעה גשמית זמנית, ויש השקעה רוחנית ונצחית. 

נמצאנו למדים, שאצל כל אדם, המטרה בחיים צריכה להיות, לקחת כמה שיותר רגעים זמניים – ולהפוך אותם לנצחיים. 

ג. חיים נצחיים

אצל אדם רגיל, רוב החיים גשמיים וזמניים, ורק אחוז קטן הופך להיות קדוש ונצחי. אך אצל צדיק – רוב חייו, ורובם ככולם, הם חיים רוחניים, קדושים ונצחיים. כפי שאדמו״ר הזקן כותב שחיי הצדיק הם רוחניים – אמונה יראה ואהבה (מקור 2).

מסביר הרבי, שעל-פי-זה מובן איך יתכן ש”ספדו הספדנים וחנטו החונטים”, ואף-על-פי-כן “הוא בחיים”. 

לכל אדם יש נשמה וגוף, ויש לו גם לבושים. וכשאדם מחליף בין לבוש אחד ללבוש שני אין בזה שום דבר דרמטי, משום שזה רק לבוש לגוף.  אצל צדיקים, גם הגוף הוא רק לבוש לנשמה. שעל ידה היא מצליחה לפעול בעולם. וכשמגיע הזמן להחליף את לבוש הגוף בלבוש אחר, לא קרה שום דבר, משום שזהו רק לבוש.  באם קודם הצדיק פעל בעולם דרך לבוש הגוף, עכשיו הוא פועל בעולם דרך תלמידיו.  ולכן משום שזרעו בחיים, אף הוא בחיים. 

סיפור – הבעש״ט היה מרוקן את כיסיו מדי יום. הגשמיות לא תפסה מקום אצלו.

ד. הקשר עם התלמידים “יותר מבחייו” (קטע אופציונלי)

העובדה שהצדיק ״לא מת״ והוא ממשיך להשפיע בעולם, רלוונטית מאד גם לתלמידיו ושומעי לקחו. שעליהם לדעת שהקשר שלהם עם הצדיק, גם ברוחניות וגם בגשמיות, ממשיך כמקודם. 

באגרת שכתב אדמו”ר הזקן לבניו ולתלמידיו של ר׳ מענדל מויטבסט לאחר שנפטר, הוא מדגיש שעיקר חיי הצדיק הם רוחניות – אמונה, יראה ואהבה, ומסיבה זו יכולים תלמידיו להמשיך לקבל ממנו השפעה רוחנית ואפילו גשמית, משום שהרוחניות לא מתה, אלא ממשיכה ביתר שאת. (מקור 3)

הרבי מדייק בלשון “זרעו בחיים”, ש”זרעו” הוא גם מלשון זריעה. וזה מרמז על מה שמצופה מתלמידי הצדיק. אדם אינו זורע גרעין בשביל שיצמח גרעין אחד, אלא בשביל שיצמח אילן עם פירות רבים. גם הצדיק, כאשר הוא מחנך תלמידים וממשיך להשפיע עליהם גם לאחר הסתלקותו,  הכוונה היא שמכל אחד מהם יצמחו מאות ואלפים שילכו בדרכיו. וכאשר תלמידיו ימלאו תפקידם זה, שיהיו “זרעו”, על ידי זה יהיו הם ב״חיים״, ועל ידי זה – “אף הוא בחיים”.

חוברות וחומרים לפרסום

עברית

עזרי הוראה

עוד על ג׳ תמוז חגים

שמחת תורה: שופר של אהבה

נביאי ישראל התנבאו על השופרות שיתקעו כהכנה לביאת המשיח. הרבי הסביר שקולות השופר התבטאו במלחמות העולם הקשות מחד, ובניצחון ששת הימים מאידך. מסע מרתק, למשמעות העמוקה של תקיעת השופר ולתפקידה בהכנת האנושות לגאולה הקרובה.

קרא עוד »

החשבון שלי

ברוכים הבאים אורח (כניסה)

התחבר עם משרד השלוחים

חיפוש

Tags