מסכת אבות פרק ג’: אל תמהר לשפוט

עלה בתאריך: May 23, 2024

כשאדם נוטה לשפוט התנהגויות של אחרים, עליו לדעת שבכך הוא פוסק את הדין על עצמו.

משיחת יו״ד שבט, ה׳תשכ״ו

א.    האמת של עקביא

המשנה הראשונה היא אימרות של עקביא בן מהללאל. במקום אחרת מספרת עליו המשנה, שהוא חלק על חכמים בארבעה מקרים, וכשהציעו לו לחזור בו מעמדתו תמורת מינוי לאב בין הדין, הוא דחה את ההצעה בתוקף (מקור 1).

הרבי חלק את סיפורו של עקביא עם הרב הצבאי הראשי, כשהלה התלבט באם להתעקש על עמדה הלכתית כנגד גורמי הצבא או להעלים עין ולהחליק את העניין, ועודד אותו להלחם למען האמת שבלבו.

ב.    איך נפרעים מן האדם?

במשנה ט”ז מתואר יום הדין הצפוי לאדם בסיום חייו, ובו “נפרעים ממנו מדעתו ושלא מדעתו”. הרבי מביא את פירוש הבעל־שם־טוב, לפיו הדיינים מציגים מקרה תיאורטי בפני האדם ומבקשים ממנו להכריע את הדין, מבלי שיידע שהוא הנאשם שחטא בדיוק בדבר הזה. וזוהי משמעות המילים – מדעתו, שפוסקים את הדין לפי הדעה שלו, אך שלא מדעתו – הוא לא ידע שהוא פוסק את הדין של עצמו. 

זוהי גם המשמעות של המילים ״לפני מי אתה עתיד לתן *דין וחשבון*, קודם הוא פוסק את ה״דין״ – על מישהו אחר, ואז עושים ״חשבון״ ומראים לו שהוא פסק על עצמו.

הבעש”ט מביא לדוגמה את דוד המלך, שלאחר מעשה דוד ובת שבע, נתן הנביא הציג בפניו סיפור על שכן שלקח את כבשת חברו, ולאחר שדוד פסק את הדין שהגנב בן מוות, הסביר לו הנביא שהוא פסק על עצמו. (מקורות  2-3).

המסר הוא שלא כדאי למהר לשפוט את הזולת. הנטייה שלנו היא לבקר את מעשי האחרים ולראות אותם בחומרה, משום שלא את הזולת אנו שופטים, אלא את עצמינו!

ג.     דוד ובת שבע

סיום הסיפור הוא, שלבסוף דוד התחתן עם בת שבע, ומהם נולד שלמה (מקור 4), ועתיד להוולד ממנו ממלך המשיח. סיפור דוד ובת שבע נידון בהרחבה בחז”ל, שקבעו חד-משמעית שדוד לא חטא, בוודאי שלא במובן הקלאסי. איסור ביאה על אשת איש אין כאן, משום שאוריה, כמו כל הלוחמים, התגרש מאשתו כדי למנוע ממנה תרחיש של עגינות. (מקור 5)

התלמוד מוסיף ואומר, כל האומר דוד חטא – אינו אלא טועה. משום שנאמר על דוד “שכינה עמו”, ובלתי אפשרי שאדם שה׳ עמו יעבור עבירה חמורה כזאת (מקור 6). מסבירים, שבת שבע הייתה הזיווג של דוד המלך מששת ימי בראשית, ולכן דוד יצר את הקשר עמה, משום שראה ברוח קדשו שזה הזיווג שלו. הבעיה הייתה שעל דוד היה להמתין לזמן המיועד, ולא ׳לזרז׳ הליכים.  (מקורות 7-8).

מה אנו למדים מהסיפור? הרבי ציטט את הגמרא שדוד המלך אכן לא היה ראוי לאותו חטא, אלא שהקב״ה סידר את זה, בכדי שדוד ישוב בתשובה, ויורה דרך לעולם כולו, שאפשר לחזור בתשובה מכל חטא שבעולם. ולכן נאמר על דוד – שהקים עולה של תשובה.

חוברות וחומרים לפרסום

עברית

עזרי הוראה

החשבון שלי

ברוכים הבאים אורח (כניסה)

התחבר עם משרד השלוחים

חיפוש

Tags