פרקי אבות

חג פסח שני נותן הזדמנות נוספת לאלו שלא יכלו לחגוג את חג הפסח הראשון. מכך למדים ש”אין דבר אבוד” ותמיד אפשר לתקן. אך האם רעיון זה נאמר גם בנוגע לחטאים חמורים ביותר? סיפורו של חוטא שלמרות שֶׁבַּת קול מן השמים הכריזה שהוא לא מוזמן לחזור, ובכל זאת, גם הוא קיבל הזדמנות נוספת.

מדוע חשוב כל כך להדגיש שהתורה ניתנה בסיני? ומהי הטעות החינוכית שגרמה ל׳אותו האיש׳ לעזוב את היהדות? מבט מעמיק לאמרות חז״ל בפרקי אבות.

יש לי יותר מדי משימות בחיים. האם תיעדוף הוא הפתרון, או שיש כלי עוצמתי יותר?

כשאדם נוטה לשפוט התנהגויות של אחרים, עליו לדעת שבכך הוא פוסק את הדין על עצמו.

מה אומרת על כך היהדות?

המשנה מספרת על עשרה ניסים שהתרחשו באופן קבוע בבית המקדש. מה יוצא לנו מהניסים הללו?